מילון
בריאות
לאדם הבריא יש את כוחות החיים הדרושים להתמודד עם המציאות הפיסית, הרגשית והחברתית המשתנה מבלי שזו תשבש ותחליש אותו.
כשילד שעובר בית ספר נכנס כתוצאה מכך לדיכאון עמוק וממושך, אנו מבינים שאין לו את הגמישות וכוחות הנפש הדרושים כדי להתמודד עם מציאותו שהשתנתה.
אנו לא ניתן לו טיפול נוגד דיכאון. הדיכאון הוא סימפטום בלבד, תוצאה ולא המקור.
אנו ננסה להבין מה נחוץ לו כדי לחזק אותו על מנת שיוכל בכוחות עצמו לתת מענה הולם למציאותו שהשתנתה.
בשפה העברית לבריאות ובריאה אותו שורש.
ככל שאדם בריא יותר כך הוא מממש את רצונו במהירות ובקלות רבות יותר.
כל פער שאדם מקיים לאורך זמן בין אמירת רצונו לבין מימוש רצון זה מעיד על חולשה בבריאותו.
כשנער מספר לעצמו ולהוריו שהוא מתכנן להתחיל ללמוד גיטרה, רוצה להצטרף לנבחרת כדורעף והולך להרוויח כסף מבייבי-סיטר אבל העובדות הן שהוא כבר שנה רוב הזמן בבית משועמם מול המחשב אנו מבינים מכך שבריאותו התקלקלה.
הומאופתיה קלאסית
ההומאופתיה הקלאסית נצמדת לעקרונות המקוריים כפי שהוגדרו על ידי מפתח הגישה ד"ר סמואל הנמן לפני 250 שנה בגרמניה.
זו שיטת טיפול הוליסטית המטפלת באדם כשלמות אחת. אין הפרדה בין גוף לנפש, בין כאב גב לדיכאון, בין חוסר תיאבון לבעיות בריכוז, בין קושי להירדם ופחד מחושך.
על ההומאופת להבין לעומק מה הביא את המטופל למצב בו התרחק מהבריאות ולכן סובל מתופעות שונות ולאחר מכן יש להתאים לו טיפול על מנת להשיבו לבריאותו בצורה מהירה ועדינה ככל האפשר.
הטיפול ההומאופתי מתייחס לכל אדם כאל יחיד ומיוחד.
כאב הראש של דן ושל נועה שונים לחלוטין זה מזה. של דן מופיע מדי מוצ"ש לפני שבוע עבודה חדש, אופיו פועם והוא ממוקם בעורף. יש לו הקלה כשהוא מעסה את האזור הכואב. זה חלק מתמונה כללית של אדם פרפקציוניסט שלחוץ מאד להצליח במעשיו.
כאב הראש של נועה מתרחש תמיד 5 ימים לפני המחזור. הוא ממוקם במצח וברקות, קשה לה לסבול רעש ויש לה הקלה משכיבה בחדר חשוך. אצל נועה זה חלק מתמונה של בחורה עם רגישות מאד גבוהה שחווה ומזדהה עם סבלות העולם כאילו היו שלה.
למרות שבשני המקרים מדובר על כאב ראש ההומיאופתיה תופסת שני מצבים אלו כשונים בתכלית השינוי ותתאים להם תרופה הומאופתית שונה, אחת מבין אלפי התרופות שבשימושה.
לרוב תינתן התרופה במנה אחת בלבד.
וויס דיאלוג
השיטה פותחה בשנות ה-60 על ידי זוג פסיכולוגים יונגיאנים אמריקאים, האל וסידרה סטון.
בבסיס השיטה עומדת התייחסות האומרת שבדיוק כפי שגוף האדם מורכב מאיברים שונים בעלי תפקיד שונה ואופי שונה, המרכיבים את מכלולו השלם כך גם ניתן לראות את נפש האדם כמורכבת מחלקים / קולות / דמויות שונות שהן תכונות האופי, הלכי הרוח, העדפות וסלידות היוצרים את מכלולה השלם.
הוויס דיאלוג מתייחס לכל חלק כעומד בפני עצמו, בעל צרכים, רצונות ותפיסת עולם ייחודית לו. כמו ויש בתוך האדם הרבה "אני": קטנים, גדולים, נוקשים,זרוקים, נשים, זכרים, הדוניסטים, פוריטנים ועוד ועוד,,, 'עשרת אלפים הקולות'.
אפשר לדבר עם דמות. לשאול לשלומה, ללמוד להכירה ולהבין מהו מצבה. גם כשאין אנו מודעים לקיומה של דמות מצבה משפיע על הרגשתנו. אנשים רבים אומרים: "הכל בסדר אבל אני לא שמח למרות שאין לי שום סיבה לכך". זה מעיד על כך שיש באותו אדם חלק גם אם סמוי מעיניו אשר אינו חש בטוב. כשישכיל לחשוף אותו, לשמוע אותו ולהכירו, יהיה יותר חכם ויוכל לספק את צרכיו ולדאוג לרווחתו. כשהחלק ירגיש בטוב, גם האדם ירגיש בטוב.
כחלק מתהליכי הריפוי שאנו מלווים במרחב ריפוי משפחתי אנו עושים עבודת דמויות עם חלקים פנימיים של הילדים. עבור ההורה הנוכח זוהי חוויה מרתקת. אחד מאתנו, לפעמים ההורה בעצמו 'נכנס לעורו' של הילד ומתחבר לחלק הזקוק לבוא לידי ביטוי ומדבר אותו. לאחר מכן, כל הבנת ההורה את הילד משתנה ללא היכר.
עץ משפחה
בדומה לפיזיולוגיה שלנו כך גם מבנה האישיות שלנו בחלקו מושתת על התורשה המשפחתית שלנו לדורותיה.
טראומות שהתחוללו גם לפני דורות רבים ולא עברו ריפוי ממשיכות לבוא לידי ביטוי ולעבור מדור לדור בעץ המשפחה.
במרחב ריפוי משפחתי אנו נתקלים במקרים בהם ההורה מתאר שלילדו יש דפוסי התנהגות קיצוניים אשר מקורם לא מובן. לעיתים קרובות אנו נגלה שהתנהגויות אלו הנן תולדה של אותן טראומות בלתי פתורות. טראומה כזו בכוחה להוות מכשול מעכב ואף למנוע מהלך של הבראה.
במרחב ריפוי משפחתי ביכולתנו לקבל מידע אודות טראומות אלו המאפשר את חשיפתן וריפוין. ריפוי זה משפיע על הילד ומשפחתו באופן עמוק ומעורר השתאות.
באחד התהליכים נתקלנו באם שסיפרה על ביתה בת ה-10 אשר לוקחת אחריות על כל בני הבית בצורה חריגה. למרות שאין צורך בכך היא דואגת לבשל לבני הבית, כשנולדה לה אחות קטנה היא תפרה לעצמה מנשא כדי לשאת אותה, ופתחה חרדה חריגה לאחיה הבכור.
רק כשהתייחסנו וטיפלנו בטראומת השואה העוברת בזיכרון המשפחתי שלה עול האחריות שאינו רלוונטי לחייה הוסר ממנה והיא יכלה לשוב ולהיות ילדה ככל הילדים במציאות הנורמלית של ימינו.
חלקים קולקטיביים
אנו רואים מספר מעגלים המתקיימים במרחב האנושי.
המעגל האישי. המעגל המשפחתי (משפחת הגרעינית ועץ המשפחה הרחב) והמעגל הקבוצתי – הקולקטיבי.
כפי שהגוף האנושי מורכב מחלקים, וכמוהו הנפש האנושית, כך ניתן גם להסתכל על האנושות כאורגניזם אחד שמורכב מהרבה חלקים.
החלקים הקולקטיבים קשורים לכל נושא משותף לקבוצת אנשים. הקולקטיב האמריקאי, הקולקטיב הגברי, הקולקטיב הטיבעוני, הקולקטיב הקומוניסטי, הקולקטיב של ילדי השואה, הקולקטיב של נפגעי פצצת האטום ועוד ועוד…
במרחב ריפוי משפחתי עבדנו עם אם ממוצא אתיופי על בנה בן ה-12 בעל קשיים חברתיים. הוא הרגיש 'לא במקומו' ולא הסתדר בשום מעגלים חברתיים.
במהלך אחד המפגשים התחברנו לקולקטיב האפריקאי. הדימוי שהתקבל היה שהילד עומד עם פניו קדימה אל עבר ישראל ותרבות המערב בעוד שבגבו, מאחורי הגדר ניצב קהל עצום של אפריקאים במצוקה שנשף בעורפו.
התברר שחוויתו הקיומית של הילד חצויה בין השניים ולא מאפשרת לו להרגיש שייך לאף אחד מן המחנות.
עד שלא נעשה סדר וניתן פתחון פה לקולקטיב שמעבר לגדר לא ניתן היה לשחרר את הילד מתקיעותו ולאפשר לו להרגיש בבית, שייך למקום ולזמן בו הוא חי כעת.