בתשתית העשייה שלנו נוכחים המושגים כבוד, ה"רשת", וראייה. 
כבוד
ההתייחסות שלנו לתופעות המוגדרות כבעיה – אלימות, דיכאון, קושי חברתי, חרדה, וקשיים שונים אינה מתוך מקום שופט, מבקר או מגנה, אלא מתוך מקום שמבין שזה הטוב ביותר שהילד יכול לקיים במציאותו כרגע.
לילד יש את המסע שלו על האתגרים עימם הוא בא להתמודד והשיעורים אותם הוא בא ללמוד.
לכל ילד יש את שיעור הקומה שלו ברגע נתון. שיעור קומה משמע יכולותיו ומידת הבשלות שלו.
יש מה שהוא יכול לעשות, ללמוד, להתנהג, להתמודד עכשיו, ומה שהוא לא יכול.
לא באנו לשנות את הילד ובוודאי לא להתערב במסעו.
המטרה שלנו היא לאפשר לו להיות מחובר לעצמו, להיות במקום בו הוא יכול לממש את מלוא הפוטנציאל שלו ללא ההפרעות הפנימיות והחיצוניות שמונעות זאת.
במרחב ריפוי משפחתי כבוד הוא נקודת המוצא שלנו לכל השותפים בתהליך. הילד, הוריו ואנחנו.
ה"רשת"
הנחת היסוד שלנו הנה שאנו קשורים ומחוברים זה לזה.
הקשר הזה חזק במיוחד בינינו לבין ילדינו, בני זוגנו, הורינו ושאר בני משפחתנו.
דרך קשר זה אנו משפיעים אחד על השני,
השפעה זו מתקיימת גם כשאנו לא נמצאים באותו מרחב וגם כשאיננו מודעים לקיומה.
ההשפעה יכולה להיות חיובית – כזו שמחזקת, מעצימה ומגדלת, או לחלופין שלילית – שמחלישה, מערערת ומקטינה.
מתוך כך, במרחב ריפוי משפחתי אנחנו נעזרים בהורה בשני האופנים בו זמנית, גם בחיבור שלו לילדו וגם ביכולת ההשפעה שלו עליו.
זה מאפשר לנו לתת מענה למצבים שלא נמצא להם פתרון כמו אלימות, בידוד חברתי, דכאון, חרדה, חוסר תפקוד, בלבול ואבדן דרך.
ראייה
ראיית האדם, רחבה ככל שתהיה, היא תמיד חלקית.
במישור הרוחני, כמו בזה הפיסי, העיניים שלנו רואות רק טווח מסוים ומה שמחוץ לטווח זה אינו קיים עבורנו למרות הימצאותו במרחב.
תפיסתנו את הזולת מוכתבת על ידי הדעות, הרעיונות, האמונות ודפוסי המחשבה שלנו ומתוך כך הינה מוגבלת. גם כמטפלים, כשאנו באים לטפל באדם, ראייתנו מוגבלת, לא משנה באיזו טכניקה אנחנו משתמשים.
הרעיונות, הדעות והאמונות שלנו מכתיבים לנו את זיהוי הבעיה של המטופל ואת הגדרת הפתרון עבורו ומגבילים את יכולת הראייה שלנו אותו ומתוך כך את יכולתנו לסייע לו.
במרחב ריפוי משפחתי אנחנו מלמדים ראייה מסוג אחר.
"הרשת" שמחברת את כולנו ובה אנו משתמשים כדי להשפיע על הילד שאינו נוכח ולהבריאו, מאפשרת לנו גם לקבל ראייה שלא ברשותנו על אותו ילד. אנחנו שמים את עצמנו וכל מה שידוע לנו בצד, ומבקשים לראות את הילד כפי שהוא.
אנו חשים איך זה מרגיש לשהות בגופו, להרגיש את רגשותיו ולחשוב את מחשבותיו.
המידע והתחושות שמתקבלים מספרים לנו מה היא החוויה הקיומית שלו וכך אנו מקבלים תמונה שלמה יותר, המאפשרת מתן מענה עמוק, יסודי ומשמעותי.
שותפות
תהליך ההבראה במרחב ריפוי משפחתי הוא תוצאה של שותפות בין כל המשתתפים. הילד, ההורה המשתתף ואנו המטפלים.
מתוך נקודת מוצא שרב הנסתר על הגלוי ושמתקיים פער גדול בין מה שאנו יודעים על הילד ובין מה שבאמת מתקיים בו, מרחב ריפוי משפחתי הינו מרחב של התבוננות וחקירה משותפים שלנו ושל ההורים.
בשונה מהעמדה הטיפולית השגורה, בה המטפל נמצא בצד ה"יודע" וההורה בצד ש"לא יודע" ומצפה לראייה מהמטפל, מרחב ריפוי משפחתי פועל באופן שונה.
זהו מעגל משותף. כל שותף במעגל זה תורם משפיע וחיוני לקבלת התמונה השלמה ולריפוי הילד.
אנו חוברים כוחות יחד למען טובתו של הילד. זו הובלה משותפת ועצמתית.
הכלים