המטופל שלא רצה לבוא

פורסם על ידי ב 29 מאי, 2014 בתוך מרחב משפחתי | 0 תגובות

יום שלישי אחד ישבתי בקליניקה והמתנתי. אמא שיצרה איתי קשר מספר שבועות קודם לכן קבעה מפגש לה ולבנה בן ה 15 שנקבע לשעתיים הקרובות.

דפיקה בדלת והיא נכנסה. לבדה.
"איפה אורן”? שאלתי אותה. ידעתי ששמו אורן.
"הוא לא רוצה להיכנס, אמרה. השארתי אותו באוטוהוא לא מוכן לבוא בשום פנים ואופן”.
היא התחילה לבכות. "מה עושים?" היא שאלה.

"אני לא יכול לטפל בהומאופתיה בלי לראות אותו, בלי לדבר איתו. זה לא עובד ככהאת יודעת מה? יש לי רעיון!”
זה היה חודשיים אחרי שהתחלנו את העשייה במרחב ריפוי משפחתי. 3 משפחות היו כבר בעבודה אינטנסיבית והתוצאות היו ממש טובות.
שיחכה באוטו. הוא כבר ילד גדול".

הזמנתי את אילת שהיתה במקרה פנויה, הכנתי לאמא כוס תה והתיישבנו יחד. הסברנו לה איך זה עובד ויצאנו לדרך.

לאחר מספר מפגשים התחיל תהליך של שיפור והבראה. בסיום התהליך הוא היה במקום אחר לחלוטין.

הדרך הזו הסתיימה לאחר 4 חודשים.

את אורן לא ראינו מעולם.

זו היתה המשפחה הרביעית שעברה במרחב ריפוי משפחתי, והעשייה איתה חידדה מאד את ההבנה מה אנחנו עושים

אנחנו מטפלים בכל מי שלא יכול לבוא לטיפול או לא רוצה לבוא לטיפול.

לפרטים ולתיאום פגישת התנסות ללא עלות וללא התחייבות

נשמח לתגובותיכם

תגובות

השאירו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים